פחד מפרידה - היצמדות ותלות באחר 

ישנו סיפור המספר על צפרדע אשר הוכנסה לכוס מים רותחים. באופן לא מפתיע ובאופן מאוד הישרדותי, הצפרדע קפצה מיידית מתוך המים ושרדה. כאשר אותה צפרדע הוכנסה לכוס מים בטמפרטורה נעימה של החדר וטמפרטורת המים עלתה באיטיות ובהדרגה לנקודת רתיחה, הצפרדע נשארה במים ולא קפצה עד סופה המר ? היא לא ידעה לזהות את הסכנה.

לבני אדם, בדומה לצפרדעים, ישנה יכולת הסתגלות מדהימה. יכולת הסתגלות הינה חשובה כדי להתאים עצמנו לסביבה משתנה, למגוון רחב מאוד של שינויים - כפי שעושים לעיתים קרובות. לשינויים הדרגתיים אנו מסתגלים טוב יותר מאשר לשינויים פתאומיים. נהוג לחשוב שיכולת הסתגלות היא חיובית, אך אין זה תמיד כך. ישנו חסרון ביכולת ההסתגלות כאשר אדם מסתגל לנסיבות שליליות משתנות המתרחשות באיטיות ובהדרגתיות, כמעט מבלי להרגיש. בסופו של דבר, שינוי איטי והמזדחל עלול להביא את האדם למקומות ולמצבים פוגעים עד כדי סכנה מוחשית לבריאות הנפשית והפיזית של האדם.

בעבודתי, אני פוגשת אנשים הסובלים מסוגים שונים של אומללות אשר נמשכים חודשים, שנים ואף עשורים. מדהים עד כמה אנשים מסוגלים לקבל ולחיות עם צער וכאב. אני עושה שימוש במטאפורה הדרמטית על הצרפדע כדי לעזור לאנשים לראות את מצבם ולהחליט אם הם רוצים להישאר במים הרותחים עד ש... או לפעול כדי לצנן את המים ולהיות מסוגלים לחיות בתוכם. כדי לא להיפגע עוד יותר, עליהם להיכנס לסוג של פעילות אשר עשויה לגרום לשינוי.

מרבית האנשים, עם או בלי המטפורה מבינים כי עליהם לפעולה לשינוי כדי לשרוד.  יחד עם זאת, ישנו הבדל גדול בין הבנה לבין פעולה אקטיבית לשינוי. מאוד מפחיד לערוך שינויי חיים. הנטיה היא לשמר דפוסים שמכירים גם כאשר הם אינם יעילים, אלה מוכרים לפחות ומתוך מוכרותם,  מעניקים סוג של בטחון זמני. לעומת שאת, שינוי נחווה כחוסר ודאות גדול וחשש ממה שנאבד כתוצאה מהשינוי. הרעיון של שינוי הוא עשיית עבודה עצמית בלקבל את העובדה ש"אם המצב הוא כזה, גם לי יש אחריות עליו" ומכאן לקחת אחריות על החלק שלנו בעשיית שינוי, אשר ישפיע על מערכת היחסים הזוגית. אין זה מבטיח שדברים ישתנו לטובה, אלא שישנה סבירות גדולה שיהיה שינוי.

בלקיחת אחריות אנו הופכים להיות ברורים יותר לגבי מה אנחנו צריכים ורוצים, במטרה שמערכת היחסים תהיה טובה יותר.  כמו כן הופכים למודעים יותר לאפשרויות שלא היו ברורות לנו בעבר.

אנשים נשארים במערכות יחסים רעות מסיבות רבות: ילדים, כסף, פחד מבדידות, פחד מהידרדרות כלכלית, פחד מהלא נודע, דאגה משיפוט של אחרים אותם, אמונה שמחוייבות זוגית היא לנצח, תקווה שהדברים ישתפרו בדרך כל שהיא וכדומה. סיבות אלה הן טובות או רעות באותה מידה. כעובדה, אלה הם פשוט הכוחות המניעים אשר משאירים אנשים בתוך מערכות יחסים. ישנן מערכות יחסים קשות של התעללות אשר רצוי לא להישאר בהן ולא להסתכן. אך במרבית המקרים אפשר הישאר ולעשות שינוי מתוך מערכת היחסים במטרה לנסות לגרום לה לעבוד טוב יותר.

כאשר נמצאים במערכת יחסים קשה עלולים להרגיש כואבים, לכודים, חסרי אונים, מלאי כעס וטינה ותחושת דכאון. כאב הוא מניע לפעולה, היוצרת סיכוי לשינוי. שינוי חיובי הופך להיות אפשרי כאשר אנו הופכים למרכז תשומת הלב של עצמנו וממוקדים בשינוי שאותו אנו עושים, במקום להתמקד במה שבן הזוג שלנו עושה לא נכון. אין מדובר בהבטחה מוחלטת שיהיה שינוי, אלא באפשרות שלא הייתה קודם. אנו לוקחים אחריות על האושר שלנו ופחות מצפים שהאחר יהיה האחראי הבלבדי לאושרנו.

על מנת שדברים יתחילו להשתנות, חשוב להקיף עצמנו באנשים תומכים, מעריכים ומפרגנים. כמו גם לעשות דברים אשר גורמים לשמחה והנאה. אם נתמקד באופן עקבי בשינוי חיובי, עשויים לקרות שני דברים: או שמערכת היחסים שלנו תשתפר או שנגיע להבנה שמערכת היחסים לא ניתנת לשינוי.

בדרך זו או אחרת, אנו משנים את מערכת היחסים ממצב אחד לאחר. בין אם אנחנו נשארים או לא, הערך העצמי שלנו עולה, מרגישים טוב יותר עם עצמנו. תהליך כזה עשוי לפעמים לדרוש מאתנו להיות מוכנים להסתכן בהדרדרות ואף אובדן היחסים. כאשר רק אחד מבני הזוג עושה שינוי בן הזוג האחר עלול להרגיש מאויים, דבר היכול להביא להדרדרות היחסים בשלב ראשון. אצל רבים, שינוי הדרגתי ומותאם מביא לפריצת דרך ולחיים משותפים טובים יותר.

כאשר שני בני הזוג עושים עבודה ופועלים לשינוי, ישנה סבירות גדולה מאוד לפריצת דרך חיובית. יחד עם זאת אין ערבות שבסוף התהליך תצאו זוג מושלם. ישנם זוגות אשר פשוט אינם מתאימים. המטפל המוכשר ביותר והזוג החרוץ ביותר לא יכולים לדעת בוודאות לאן תהליך זה יוביל. ללא קשר לתוצאה, עצם ההשקעה בקשר ומתן סיכוי לכך שהקשר יעבוד, מעניק תחושה של סיפוק וידיעה שנעשה כל דבר כדי לשמר את הזוגיות ושלא נעשו החלטות פזיזות ומהירות לסיום הקשר ופרידה.

טיפול הוא תהליך מאתגר אשר דורש נכונות לשינוי בדפוסים מקובעים.  כמו לדוגמא: ויתור על האשמה או שיפוטיות יתר, הקשבה ללא תגובתיות הרסנית, הכרה בפגיעות שלך ושל האחר בכל הקשור לפחד ולכאב, נכונות לזהות ולרפא פצעים רגשיים אשר משאירים בדפוסים הגנתיים.

מטבע הדברים, שינוי מצריך לקיחת סיכון בעיקר כאשר מדובר בשינוי דפוסים הגנתיים ששרתו אותנו מרבית חיינו.  מאידך שינוי כזה עשוי לשפר את מערכת היחסים באופן מאוד משמעותי. ייתכן ויהיה צורך להתמודד עם שינוי דפוסי חשיבה מקובעים, להתנתק מאמונות ופרשנויות ישנות אשר הגנו עלינו מפני פגיעה וכאב ולהרחיב את קשת הפרשנויות והתובנות. פעמים רבות אנשים אשר אינם מרגישים זכאים לשים עצמם במרכז, לרצות, לשאוף ולחלום. הם מורגלים בצמצום וביטול עצמם כדי שאנשים אחרים בקירבתם לא ירגישו חסרי בטחון.

"עבודה פנימית" זו מעצימה אותנו והופכת אותנו לאנשים שהיינו רוצים להיות - ראויים למערכת יחסים מספקת עם בן זוג המעריך ומוקיר את מה ומי שאנחנו. אם נעניק  לעצמנו את הרשות להיות במרכז, בלי מודע גם האחרים יראו אותנו ראויים להיות מרכזיים.

בחן עצמך ואת הדפוסים וההתנהגויות עליהן אתה מוכן להתפשר. בדוק באופן כנה ואמיתי מה הן האפשרויות הניצבות בפנייך. כששני אנשים עושים בחירות מושכלות וטובות, אין גבול להיכן הדברים יכולים להוביל.